ברגע של שקט...

הרגע הזה שבין הלבד לביחד, רגע של המתנה, ציפייה למשהו לא ידוע. לא ממש יודעת מה עומד להתרחש ואם בכלל צריך לקרות משהו... אך למרות זאת מרגישה המשכיות.

לפעמים זה קצת מטריד, המחשבה הזאת שבעצם לא עומד לקרות דבר ואת סתם יושבת על הספסל בגינה עם אוזניות, מחכה למשהו שלעולם לא יגיע... מעבירה את הזמן.

זה רגע שנע בין שלווה מוחלטת, שיוצרת לרגע מסויים, מרחק בינך לבין העולם ומאפשרת להתחבר לדברים בקצב שלך, להרגיש את הדברים חיים סביבך כשלכל דבר יש תפקיד, לבין ההבנה שלא עומד לקרות דבר  וכל יום יראה כך , קצת מנותק, קצת מרוחק, מרחף בעולם עם חיים משלו, בתוך המצב שנוצר.

מנסה לפלס את הדרך מחדש אל מקום בטוח ויציב שלא ישבר... שלא יסדק. למקום טוב בעולם...