בטיפולים...

 אני יודעת שאני כבר לא נמצאת פה הרבה. החיים שלי סובבים סביב טיפולי הפוריות. הנושא הזה צבע לי את החיים וכל שאר הדברים פשוט נדחקו לשוליים. גם מצב הרוח שלי לא במיטבו ואין לי חשק לעשות דבר, אפילו את לימודי הקונדיטוריה שתיכננתי לברר לגביהם אני לא מצליחה לקדם.

לפני חודש בערך התחלתי סבב חדש של הזרקות. כנראה שמרוב שהזריקות הפכו לעניין שבשיגרה, התחלתי לעבוד על אוטומט והתבלבלתי בזריקות, במקום זריקה שממריצה הזרקתי בטעות זריקה שמדכאת. עשיתי זאת במשך יומיים וממש במקרה עליתי על הטעות. מסתבר שזה היה מאוחר מידי כי כל הזקיקים שהיו אמורים לגדול פשוט נעלמו, לא היה ניתן לקדם את התהליך בלעדיהם וכל הפעילות ההורמונלית שלי השתבשה. הרגשתי אשמה בעיכוב הזה ושהכל השתבש בגלל הטעות שעשיתי, היה לי מאוד קשה לסלוח לעצמי והייתי ממש בדאון. 

בעקבת המצב שנוצר, נאלצתי להמתין כמעט 4 שבועות שייקרה משהו, חיכיתי לביוץ שלא הגיע או למחזור שייסמל התחלה של סבב חדש. בסופו של דבר, אחרי המתנה ממושכת גדל זקיק אחד, ולרגע נולדה בי התקווה שאולי בכל זאת ניתן יהיה להציל את הסבב הזה וכן להגיע לשאיבה והחזרה. לרגע באמת הייתי מאושרת וחשבתי שעברתי את המשוכה הזאת.

במשך שבוע וחצי הזרקתי בדיוק מה שהרופא ביקש ובדקתי את עצמי שוב ושוב לוודא שהטעות שעשיתי לא תחזור על עצמה. במהלך השבוע הזה באמת התחלתי להתעודד, הרגשתי שיצאתי מהמקום הכי נמוך שיכולתי להיות בו ועכשיו אני מטפסת חזרה למעלה. הכל התנהל בהתאם ציפיות, הזקיק אכן גדל, שאבו לי אותו בתחילת השבוע והתחילו להפרות. הבעיה התחילה כשהתוצאות של ההפריה איחרו להגיע, שזה תמיד מדליק נורה אדומה לגבי ההמשך, אבל למרות זאת האחות התקשרה לדווח שהתחילה הפריה ואף קבעה לי תאריך להחזרה שהיה אמור להתקיים ביום חמישי האחרון אחרי הצהרים.

כשהגיע יום חמישי לקחתי יום חופש וקבעתי תור לדיקור, הכל היה מוכן, אפילו התיק . אך בסביבות 10:00 בבוקר באותו יום הרופא פוריות שלח לי הודעה שהביצית הפסיקה להתפתח וההחזרה מבוטלת. זה היה מאוד מצער ומתסכל! ועדיין למרות שעברו כבר כמה ימים קשה לי להתנער מתחושת הפיספוס ומכך שאוטוטו היינו מצליחים. בעלי מתחיל להעלות את הרעיון של תרומת ביצית ואני עדיין רוצה להאמין שאולי עוד נוכל להצליח מביצית שלי.

 נמצאת בתקופה ממש גרועה ומתסכלת בחיי, מרגישה כמו ברכבת הרים, כשבתוכי תקווה שנבנית ומתנפצת כל פעם מחדש מבלי יכולת לשנות או להשפיע על התהליך... 

על טיפולי פוריות והתחביב החדש שלי

 הרבה זמן לא עדכנתי מה קורה איתי. לא בגלל שלא היה לי זמן אלא בגלל שהתחלתי עם תחביב חדש של אפייה ואת רוב הזמן הפנוי שלי אני מעדיפה לבלות במטבח. גיליתי שאני מאוד אוהבת לאפות ולהתנסות באפייה של דברים חדשים. אני אמנם נמצאת בשלב דיי ראשוני ולא הכל מצליח לי אבל אני רוכשת קורסים דיגיטלים, נרשמת לסדנאות פרונטליות , מחפשת מתכונים ברשת ומשתדלת לפחות פעם בשבוע לאפות משהו למשפחה כך שאני משתפרת מפעם לפעם ולומדת. גם על אביזרים אני לא חוסכת וקונה כל מה שיעזור לי ויכול ליעל את המיומנות שלי. אני לא יודעת איך פתאום התחביב הזה השתרש בי. במשך שנים לא אהבתי להכנס למטבח והכנתי את המאכלים הכי בסיסים שידעתי להכין ורק עכשיו כשבאמת התחלתי לעבוד במטבח והתחלתי יותר להשקיע, גיליתי כמה המטבח שלי קטן וכמה אין לי מקום לעבוד שם. רק המיקסר החדש שקניתי לפני שבוע תופס לי חצי מהשיש אבל עד שנעבור דירה (שגם זה נמצא בתכנון) אני אאלץ להסתפק במטבח הקטן שלי, העיקר שיש לי כל מה שאני זקוקה בשביל ללמוד ולהתנסות.

אז התחביב הזה תופס הרבה זמן מהיום שלי גם מבחינת התנסות, גם מבחינת צפייה בסרטוני אפיה ועיצוב עוגות ואפילו במחשבות יש לזה הרבה מקום. זאת הפעם הראשונה בחיי שבאמת יש לי תחביב שאני אוהבת ומוכנה להשקיע בו. אף פעם לא היו לי תחביבים שבאמת הגיעו מתוכי אלא יותר רעיונות של מישהו אחר שאימצתי לעצמי. כך שאני שמחה שהתחלתי להפתח לתחביבים חדשים ולמצוא דברים אותנטיים שאני מתחברת אליהם. זה גם עוזר לי להשאיר את העבר מאחור ולא להשאב לזכרונות עצובים או כואבים שקשורים ללימודי העבר ולמקצוע שלי.

דבר נוסף שמעסיק אותי בתקופה האחרונה וכתבתי עליו גם בפוסט הקודם הוא שהתחלתי טיפולי פוריות. אני בתוך התהליך כבר 3 חודשים וכל חודש מחדש מזריקה הורמונים מידי יום. בהתחלה קצת חששתי מהזריקות אבל החלטתי שאני לוקחת את זה בקלות, לא מתרגשת מכל דבר ולא משקיעה יותר מידי מחשבה, כך שאת הזריקה הראשונה הזרקתי לעצמי לבד ואחרי שהתרגלתי זה הפך להיות החלק הכי קל בכל התהליך, עניין שלוקח בדיוק 5 דקות ולאחריו חוזרים לעיסוקים הרגילים. הפכתי להיות מאוד מיומנת כך שהתחלתי לקחת את המזרק איתי לכל מקום בערכה מיוחדת ולא לוותר על בילויים בגלל שאני צריכה להזריק בשעה מסויימת. פעם אחת אפילו הזרקתי בערב בתוך גן ציבורי לאחר סיימתי פגישה כי לא היה לי זמן להגיע למקום נוח יותר. 

אני מגיעה למעקב של בדיקות דם ואולטרסאונד כל כמה ימים ע"מ לבדוק את ההשפעה של ההורמונים. גם לבדיקות הדם כבר התרגלתי, רק האולטרסאונד לפחות במקרה שלי מאוד כואב. הזקיקים ממש מסתתרים בשחלות ומאוד קשה לאתר אותם. במהלך שלושת החודשים שאני מטופלת הספקתי כבר להחליף רופא פוריות כי הרופא הראשון שהייתי אצלו קבע אחרי שני סבבים של הזרקות שמשהו בהתנהגות של השחלות שלי לא תקין והמליץ על תרומת ביצית וזה עוד לפני שבכלל הגעתי לשאיבה של הזקיקים. זה היה מאוד מפתיע ולמרות שבעלי ואני כבר התחלנו לדבר על תרומת ביצית החלטתי שאני רוצה קודם ללכת לייעוץ לבדוק האם יש עוד משהו שניתן לעשות וכך הגעתי לרופא הפוריות הנוכחי שאני נמצאת אצלו כיום, שהוא מאוד מקצועי ונראה שהוא יודע מה הוא עושה. אז התחלתי מחדש את כל הזריקות והבדיקות וביום שבת מתוכננת השאיבה הראשונה שלי. לצערי רק זקיק אחד הצליח לשרוד בסבב הזה ואותו ינסו להחזיר. 

מודה שאני לא כל כך אופטימית ולא מאמינה שאצליח להכנס להריון בסבב הזה מזקיק אחד בודד שעדיין לא ממש ניתן לדעת האם הוא תקין או לא... אבל זה מה שיש וכמובן שזה עדיף על כלום.