חלף זמן רב מהפעם האחרונה שעידכנתי, האמת שלא ממש היה לי חשק לכתוב כי הכתיבה קצת מאלצת אותי להכנס פנימה ולהיות עם עצמי והיה לי קשה למצוא את המוד הנכון וגם את הזמן בשביל לעשות את זה.
אז מה התחדש אצלי? בעלי ואני עדיין מנסים להכנס להריון... מאחר שחלפה חצי שנה מאז שהתחלנו לעבוד על זה ועדיין אין תוצאות, החלטנו לפנות לרופא פוריות שהפנה אותנו לעשות בדיקות. את בעלי שלחו לעשות בדיקת זרע שיצאה תקינה ואפילו מעבר לממוצע ואני עשיתי צילום רחם ופרופיל הורמונלי שזה בעצם בדיקת דם שבודקת כמות ואיכות של ההורמונים בגוף. הצילום רחם יצא תקין אבל הפרופיל ההורמונלי הראה שיש ערך גבוה של הורמון fsh שמעיד על כך שיש לי רזרבה שחלתית נמוכה (מעט ביציות) ובגלל זה אני לא מצליחה להכנס להריון. הפתרון היחיד לבעיה הזאת בגיל שלנו (42) הוא להתחיל טיפולי פוריות ולעשות הפריה חוץ גופית.
בהתחלה הייתי נגד הרעיון הזה, אמרתי לעצמי שאני מוכנה לנסות רק בדרך הרגילה ואם אגיע למצב שאצטרך הפריה אז נוותר על הרעיון של ילד נוסף אבל בסוף השתכנעתי, אני לא באמת יודעת למה, אולי באמת החלטתי לתת לזה צ'אנס אמיתי.
עברתי דרך ארוכה ממצב שבו לא יכולתי להעלות הדעת להביא ילד נוסף למצב שאני מוכנה לעבור הפרייה חוץ גופית והזרקות וכל מה שכרוך בכך. למרות שאני מסכימה לעבור את התהליך הזה אני עדיין לא להוטה להביא עוד ילד , לפחות לא כמו בעלי, ויודעת שלא אתאכזב במידה ולא נצליח. בנוסף בעלי ואני סיכמנו שאנחנו מנסים את עניין הפרייה עד גיל 44 ואם לא נצליח, נוותר על הרעיון של ילד נוסף, פשוט קשה לי לראות עצמי אמא לתינוק בגיל 45, ובמיוחד המחשבה שבגיל 50 אני אהיה אמא לילד בן 5, הגיל הזה נראה לי קצת מבוגר מידי בשביל לרוץ אחרי ילד קטן. בינתיים בעלי מסכים איתי ואני מקווה שגם בבוא העת הוא ייקבל את זה ויתמוך בהחלטה שלי. יכול להיות שהיינו צריכים לחשוב על הפרייה בגיל מוקדם יותר אבל לא יכולתי לחשוב על ילד נוסף במיוחד אחרי מה שעברנו עם הבת שלנו.
ביום ראשון הקרוב אנחנו נפגשים שוב עם רופא הפוריות כדי לאשר את כל המסמכים וכנראה שבינואר כבר אתחיל את התהליך. אשתדל לעדכן מידי פעם איך אני מסתדרת ...
וקצת לגבי העבודה שלי - בעקבות המלחמה החלטתי שאני רוצה לעבור לעבוד מהבית בעיקר כדי להיות עם הבת שלי בזמן האזעקות, כשהיא לומדת מהבית ולהרגיע אותה. בסופו של דבר היא חזרה ללימודים ואני נשארתי לעבוד מהבית והתברר שזו הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. כמובן שעדיין יש לחץ של שיחות אבל זה עולם אחר לגמרי. אני עובדת במוקד כבר שנתיים וחצי וזו פעם ראשונה שאני יכולה לומר שפשוט יש לי שקט נפשי. מאז שעברתי לבית אין אחמ"ש שמעיר לי על כל דבר, מזרז אותי במהלך השיחה או סתם צועק וצוחק בקול רם בלי להתחשב בנציגים שעובדים. כמובן שהוא נמצא בקשר עם מי שעובד מהבית אבל התקשורת נעשית לרוב דרך ה-whatsapp כך שגם אם יש הערות לרוב הן נעשות בכתב כך שזה לא משפיע עלי וגם לא תמיד אני מצליחה לשים לב אליהן כשאני במענה. מאז שעברתי לבית אני הרבה יותר מאושרת ורגועה וגם צמצמתי קצת בשעות העבודה כך שפעמיים בשבוע אני מסיימת לעבוד מוקדם יותר וזה באמת מקל עלי וגורם לי להרגשה טובה. השינוי הזה מאפשר לי גם להקדיש זמן לבית ולמשפחה ובחודשים האחרונים גיליתי מחדש את המטבח והתחלתי לבשל, לאפות ולהתנסות בהכנה של מאכלים חדשים, קצת לשדרג את כישורי המטבח שלי ואני מאוד נהנית מזה. בנוסף התחלתי פילאטיס שלוש פעמים בשבוע וזה רק תורם לי להרגשה הכללית הטובה.
אני חושבת שבסופו של דבר דברים הסתדרו לטובה כי דווקא בתקופה הזו שאני מתחילה טיפולי פוריות, חשוב לשמור על רוגע ושלווה ולא להעמיס על עצמי יותר מידי, כך שעבודה מהבית ממש מתאימה לי ובכללי נראה לי שאני נמצאת בדרך נכונה של שינוי והתפתחות ויש בהחלט למה לצפות.
..
