הבלוג שלי בפייסבוק

יום ראשון, 7 באוגוסט 2022

ילד אחד או יותר

 לפני 8 שנים, כשהבת שלי נולדה, הבטחתי לעצמי שזו תהיה הפעם  הראשונה והאחרונה שאני נכנסת להריון. כל פעם כשניסו ללחוץ עלי , אמרתי שאני לא מעוניינת להביא עוד ילדים, הייתי מאוד החלטית בנושא הזה ואף אחד לא יכל לשכנע אותי אחרת. במשך הזמן גם הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק שנקראת "הורים לילד/ה יחיד/ה" ואטמתי את עצמי לכל ניסיונות השכנוע מצד אמא שלי ובעלי, לא רציתי אפילו לשמוע על אפשרות להביא ילד נוסף. זה היה כל כך ברור שאני לא בעניין ודאגתי שגם בסביבה הקרובה שלי ייידעו מכך.

הסירוב שלי נבע מכך שהלידה שלי הייתה קשה וטראומתית  והגידול עצמו גם היה כרוך בקשיים, בעיקר בגלל שהבת שלנו נולדה עם חולשת שרירים וזה הצריך התנהלות שונה של מעקבים אצל רופאים, טיפולי פיזיותרפיה, מכשור מיוחד, החל  מגיל 3 חודשים, כשהיא לא הצליחה להרים את הראש עד היום שהיא כבר בת 8, אך עדיין לא מצליחה לרוץ או לטפס במדרגות כמו כל ילד אחר.

עד היום אמא שלי ובעלי לוחצים עלי בעניין הזה, הם חוששים שהבת שלנו תשאר לבד ואמא שלי אומרת שאני צריכה לחשוב על עוד ילד לפני שהיא ואבא שלי יתבגרו ולא יוכלו לעזור לי. 

אני יודעת שבהחלטה שלי יש גם צד קצת אנוכי כי מעבר ללידה, הטיפול, הגמילה וכל מה שעברתי שמהווים גורם מכריע ומשמעותי בהחלטה שלי, אני חושבת גם על הצורך  שלי לצאת לנופש מידי פעם, באמת בשביל לנוח ולא להיות עסוקה בלהשגיח ולשמור. אני רוצה גם לטוס לחו"ל במהלך החיים וזה הרבה יותר פשוט ונגיש לטוס עם ילד אחד מאשר עם שניים. ובכלל - ביומיום הרבה יותר קל לי להסתדר כשיש ילד אחד, כשעושים הכל פעם אחת ולא פעמיים וכשיש לי יותר זמן לעצמי ולתחביבים שלי.

מצד אחד אני דיי בטוחה שאני לא רוצה להביא עוד ילד ומצד שני לפעמים מסקרן אותי לדעת איך הבת שלנו תגיב כשהיא תגלה שיש לה אח או אחות, מסקרן אותי התהליך שהיא תעבור עד הלידה ואיך היא תקבל את זה. אני יודעת שאם אחליט בסופו של דבר להביא ילד נוסף זה יהיה אך ורק בשבילה כדי לשמח אותה ולא כי זה חסר לי. ההתלבטות בין ילד אחד לשניים מאוד קשה, הרבה יותר קל לי להשאר עם ילדה יחידה.

4 תגובות:

arik benedek chaviv אמר/ה...

אני חושב, שהשיקולים שלך מצוינים. לא אנוכיים ולא כלום. הגוף הוא גופך, ואינך, אני חוזר, אינך "רק רחם".
נכון, המניפולציה הנוראה לגבי, מה תעשה בתך כשתלכו לעולמכם די מערערת, אבל אתם אנשים בוגרים, ויודעים כיצד חוסכים כסף, כיצד כותבים חוזה ודברים דומים, לכן אין מקום לענין הזה.
מה שתחליטי חייב להיות בלעדי שלך, מתוך רצון שלך, בלעדי, ולא כתוצאה מהשפעה של גורמים זרים.
בהצלחה

אנונימי אמר/ה...

אני לא חושבת שהסקרנות שלך לראות את התגובות שלה מנצחת את בטיעונים נגד. מה גם שאפילו אם תתחילו לעבוד על ילד מעכשיו, היא תהיה כבר בת-9, לכל הפחות כשזה ייוולד ואז מה? בהפרש כזה ייקח להם משהו כמו 30 שנה להיות מיושרים מבחינת תחומי עניין ובגדול היא רק תסבול מכל העסק. תשומת לב שהיא תרצה לקבל מכם בגיל ההתבגרות תהיה מופנית לתינוק החדש, צריך לשמור על שקט בגללו, צריך לשמור עליו מדי פעם, צריך להתחשב בו בכל שטות…
אם אתם עושים את זה, אתם לא עושים את זה בשבילה. זה בטוח. היא לא תהנה משום שלב בדבר הזה.

כותבת על עצמי אמר/ה...

מסכימה איתך, בסופו של דבר, ההחלטה היא שלי. אני זאת שאצטרך להתמודד עם ההשלכות שלה לטוב ולרע.
זה קשה לא להיות מושפעת מדעתם של אחרים, במיוחד שמדובר באנשים שקרובים לי, אבל עובדת על זה...

כותבת על עצמי אמר/ה...

את צודקת, לא חשבתי על הדברים אלה.
נקודות למחשבה עבורי....

אז מה התחדש אצלי?

 חלף זמן רב מהפעם האחרונה שעידכנתי, האמת שלא ממש היה לי חשק לכתוב כי הכתיבה קצת מאלצת אותי להכנס פנימה ולהיות עם עצמי והיה לי קשה למצוא את ה...