הבלוג שלי בפייסבוק

‏הצגת רשומות עם תוויות שאיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שאיבה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 13 ביולי 2025

בדרך לתרומת ביצית

 אז אני יודעת שאני לא מקפידה לעדכן כאן לעיתים קרובות, מצד אחד הייתי רוצה לעדכן יותר ומצד שני הכתיבה היא תחביב ששייך לעבר שלי, ולפעמים אני לא בטוחה עד כמה הכתיבה משרתת אותי היום. אני מצליחה לכתוב רק ברגעים שאני לבד ובאמת יש לי זמן ואולי גם בתקופות שאני יותר מכונסת בתוך עצמי, בעבר הייתי כותבת כמעט בכל זמן פנוי שיש לי. אז אולי דברים מתחילים להשתנות ואני צריכה להשתנות איתם אבל אם כבר מצאתי זמן לעדכן ואני במוד הנכון אז מעדכנת....

עד לפני חודש וחצי בערך הייתי בטיפולי פוריות שלצערי לא הצליחו. גם בשאיבה האחרונה שעשיתי, הביצית שהתקבלה לא הייתה תקינה ורופא הפוריות אמר שאין טעם להמשיך בטיפולים וכדאי לפנות לתרומת ביצית. למרות שהייתה לי הרגשה שזה מה שיקרה, היה לי קשה לקבל את זה ועברתי תקופה קשה, מעין סוג של אבל ואובדן של היכולת שלי להביא ילד בכוחות עצמי. אמנם הבנתי שזה עניין של גיל ושאין לי דרך לשנות את המצב, ושבאמת עשיתי כל מה שיכולתי, אבל עדיין זה היה תהליך שהייתי צריכה לעבור עם עצמי כדי להגיע להשלמה עם המצב ולהבנה שאם אני רוצה ילד נוסף, תרומת ביצית זו הדרך היחידה.

אז המשכנו הלאה ופנינו לתרומת ביצית דרך רופא הפוריות שמלווה אותנו. היינו בפגישת ייעוץ עם החברה שמספקת את התורמות והתחלנו את התהליך. בהתחלה בעלי היה צריך לעשות בדיקות גנטיות כדי לוודא שהוא לא נשא של איזשהו גן שיכול לעבור לעובר. מאחר שנאמר לנו שהתוצאות יגיעו רק בעוד 3 חודשים החלטנו שזה מספיק זמן בשביל להמשיך לנסות ולפעול בכל החזיתות האפשריות ע"מ שמשהו יצליח. דבר ראשון פנינו לרופא פוריות אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת על המשך הטיפולים ודבר שני - פשוט התחלנו לנסות להכנס להריון לבד באופן טבעי, לבעלי זה היה נשמע חסר סיכוי לחלוטין אבל אני לא ויתרתי והחלטתי שאני עושה הכל בשביל שנצליח.

לאחר 3 חודשים התוצאות הגנטיות של בעלי התקבלו ולצערי גילו שיש לו גן של פיגור שכלי וזה אומר שכל מה שמוצאים אצלו צריך גם לבדוק אצל התורמת ואם היא נושאת גן כזה, אז היא לא מתאימה כי שני נשאים של אותו גן יכולים להעביר אותו לעובר.

ע"מ שנוכל לבחור תורמת, קיבלנו קטלוג שמרכז את כל התורמות עם תמונות ואינפורמציה בסיסית והיינו צריכים לבחור 3 מתוכן. לצערי לא היו הרבה תורמות ורובן היו בלונדיניות כך שנאלצנו לחפש תורמת שלפחות תיהיה קרובה אלינו בגוון העור ובצבע השיער ודיי להתפשר כי דימיון מוחלט אי אפשר למצוא.. אז לאחר כמה התלבטויות ויעוץ גנטי שעברנו מצאנו תורמת שתוכל להתאים לנו. רק שהיא צריכה להיבדק לגן שנמצא אצל בעלי ואם היא לא תהיה נשאית, היא תוכל להיות התורמת שלנו

נכון להיום אנחנו מחכים לאישור של התורמת לבצע את הבדיקה הגנטית וכמובן לתוצאות. אנחנו יודעים שזה ייקח זמן, לפחות 4 חודשים עד שישלחו את הזרע לחו"ל, יעשו את ההפריה עם הביצית ויחזירו לארץ אבל זה מה שיש. בינתיים כמו שכתבתי לפני כן אנחנו מנסים להכנס להריון לבד ומחזיקים אצבעות שאולי בכל זאת נצליח ולא נצטרך תרומת ביצית.



יום שבת, 1 במרץ 2025

בטיפולים...

 אני יודעת שאני כבר לא נמצאת פה הרבה. החיים שלי סובבים סביב טיפולי הפוריות. הנושא הזה צבע לי את החיים וכל שאר הדברים פשוט נדחקו לשוליים. גם מצב הרוח שלי לא במיטבו ואין לי חשק לעשות דבר, אפילו את לימודי הקונדיטוריה שתיכננתי לברר לגביהם אני לא מצליחה לקדם.

לפני חודש בערך התחלתי סבב חדש של הזרקות. כנראה שמרוב שהזריקות הפכו לעניין שבשיגרה, התחלתי לעבוד על אוטומט והתבלבלתי בזריקות, במקום זריקה שממריצה הזרקתי בטעות זריקה שמדכאת. עשיתי זאת במשך יומיים וממש במקרה עליתי על הטעות. מסתבר שזה היה מאוחר מידי כי כל הזקיקים שהיו אמורים לגדול פשוט נעלמו, לא היה ניתן לקדם את התהליך בלעדיהם וכל הפעילות ההורמונלית שלי השתבשה. הרגשתי אשמה בעיכוב הזה ושהכל השתבש בגלל הטעות שעשיתי, היה לי מאוד קשה לסלוח לעצמי והייתי ממש בדאון. 

בעקבת המצב שנוצר, נאלצתי להמתין כמעט 4 שבועות שייקרה משהו, חיכיתי לביוץ שלא הגיע או למחזור שייסמל התחלה של סבב חדש. בסופו של דבר, אחרי המתנה ממושכת גדל זקיק אחד, ולרגע נולדה בי התקווה שאולי בכל זאת ניתן יהיה להציל את הסבב הזה וכן להגיע לשאיבה והחזרה. לרגע באמת הייתי מאושרת וחשבתי שעברתי את המשוכה הזאת.

במשך שבוע וחצי הזרקתי בדיוק מה שהרופא ביקש ובדקתי את עצמי שוב ושוב לוודא שהטעות שעשיתי לא תחזור על עצמה. במהלך השבוע הזה באמת התחלתי להתעודד, הרגשתי שיצאתי מהמקום הכי נמוך שיכולתי להיות בו ועכשיו אני מטפסת חזרה למעלה. הכל התנהל בהתאם ציפיות, הזקיק אכן גדל, שאבו לי אותו בתחילת השבוע והתחילו להפרות. הבעיה התחילה כשהתוצאות של ההפריה איחרו להגיע, שזה תמיד מדליק נורה אדומה לגבי ההמשך, אבל למרות זאת האחות התקשרה לדווח שהתחילה הפריה ואף קבעה לי תאריך להחזרה שהיה אמור להתקיים ביום חמישי האחרון אחרי הצהרים.

כשהגיע יום חמישי לקחתי יום חופש וקבעתי תור לדיקור, הכל היה מוכן, אפילו התיק . אך בסביבות 10:00 בבוקר באותו יום הרופא פוריות שלח לי הודעה שהביצית הפסיקה להתפתח וההחזרה מבוטלת. זה היה מאוד מצער ומתסכל! ועדיין למרות שעברו כבר כמה ימים קשה לי להתנער מתחושת הפיספוס ומכך שאוטוטו היינו מצליחים. בעלי מתחיל להעלות את הרעיון של תרומת ביצית ואני עדיין רוצה להאמין שאולי עוד נוכל להצליח מביצית שלי.

 נמצאת בתקופה ממש גרועה ומתסכלת בחיי, מרגישה כמו ברכבת הרים, כשבתוכי תקווה שנבנית ומתנפצת כל פעם מחדש מבלי יכולת לשנות או להשפיע על התהליך... 

יום חמישי, 5 בדצמבר 2024

עדיין כאן...

 אז קצת נעלמתי מהבלוג. כל כך רציתי לחזור לכאן עם בשורות טובות, שסיימתי עם טיפולי הפוריות ושאני בהריון אבל לצערי זה לא המצב.

אני עדיין נמצאת בטיפולי פוריות ולא ממש מצליח לנו. חודש שעבר הרופא פוריות ניסה לשנות פרוטוקול במקום פרוטוקול ארוך (3 שבועות של הזרקות) הוא החליט לנסות פרוטוקול קצר (2 שבועות של הזרקות) וזה היה כישלון חרוץ. מיד כשיצאתי מהשאיבה נאמר לי ש-2 ביציות לא יצאו תקינות ואת השלישית שנראתה בסדר שלחו למעבדה. כשהבנתי שהשתיים הראשונות לא יצאו תקינות כבר לא האמנתי שהשלישית תצא תקינה למרות שרופא הפוריות ובעלי היו אופטימיים וכמובן שצדקתי. יום למחרת הרופא התקשר ואמר שלביצית יש 46 כרומוזומים וזה לא תקין . כך שעברתי שאיבה סתם ולא הייתה החזרה בכלל. 

בדר"כ השאיבות של הביציות נעשות בהרדמה כי ע"מ להוציא את הביצית צריך לדקור את השחלה וזה מלווה בכאב. בכל השאיבות שעשיתי עד היום העדפתי לעבור את השאיבה בלי הרדמה כי בדר"כ יש לי ביצית אחת או שתיים, זה גם מאפשר לי להשתחרר יותר מוקדם מהמחלקה. חוץ מזה בפעמים הראשונות בכלל לא הרגשתי את הדקירה כך שלא היה איכפת לי להיות ערה בזמן השאיבה אבל עכשיו כנראה שהמקום כבר רגיש והדקירה מתחילה להיות ממש כואבת ואם במקרה יוצאת ביצית אחת בכל שחלה (דבר שכבר קרה לי בסבב האחרון) זה כבר שתי דקירות ואני כבר לא בטוחה אם בא לי לסבול ככה, למרות שכל התהליך לוקח בדיוק 5 דקות. 

יש נשים שבשאיבה אחת מצליחים לשאוב להן 10 או 20 ביציות ואז הן פטורות מהשאיבה לתקופה מסוימת ורק מגיעות להחזרה. אצלי לצערי זה לא כך כי יש לי רזרבה שחלתית נמוכה (מעט ביציות וליתר דיוק 1-2) כתוצאה מהגיל, כך שכל פעם מחדש אני צריכה לעבור גם שאיבה וגם החזרה ואם אחרי השאיבה מתקבלת ביצית לא תקינה (כמו שקרה לי) זה מאוד מתסכל, גם הייתי צריכה לסבול וגם לא יצא מזה כלום.

נכון להיום אני אחרי עוד אחד מהסבבים עם ביצית אחת שהצליחו להחזיר וביום ראשון אני אמורה לעשות בדיקת בטא (בדיקת הריון) ולראות אם הסבב הצליח. האמת שקצת קשה לי להיות אופטימית, אבל נראה לי שאני מציאותית פשוט כי אנחנו כבר בסבב חמישי והכשלונות (של הסבבים) הולכים ומתרבים....והאמת שאני גם לא רוצה להיות אופטימית מידי כדי לא להתרסק, במידה והתוצאה תיהיה שלילית

המכתב שלא נשלח

לחנה אני יודעת שחלפו בערך 8 שנים מהפעם האחרונה שדיברנו או נפגשנו. הרבה פעמים ניסיתי להעלות על הכתב מה אני מרגישה או חושבת בהקשר אליך אבל התק...