הבלוג שלי בפייסבוק

יום ראשון, 13 ביולי 2025

בדרך לתרומת ביצית

 אז אני יודעת שאני לא מקפידה לעדכן כאן לעיתים קרובות, מצד אחד הייתי רוצה לעדכן יותר ומצד שני הכתיבה היא תחביב ששייך לעבר שלי, ולפעמים אני לא בטוחה עד כמה הכתיבה משרתת אותי היום. אני מצליחה לכתוב רק ברגעים שאני לבד ובאמת יש לי זמן ואולי גם בתקופות שאני יותר מכונסת בתוך עצמי, בעבר הייתי כותבת כמעט בכל זמן פנוי שיש לי. אז אולי דברים מתחילים להשתנות ואני צריכה להשתנות איתם אבל אם כבר מצאתי זמן לעדכן ואני במוד הנכון אז מעדכנת....

עד לפני חודש וחצי בערך הייתי בטיפולי פוריות שלצערי לא הצליחו. גם בשאיבה האחרונה שעשיתי, הביצית שהתקבלה לא הייתה תקינה ורופא הפוריות אמר שאין טעם להמשיך בטיפולים וכדאי לפנות לתרומת ביצית. למרות שהייתה לי הרגשה שזה מה שיקרה, היה לי קשה לקבל את זה ועברתי תקופה קשה, מעין סוג של אבל ואובדן של היכולת שלי להביא ילד בכוחות עצמי. אמנם הבנתי שזה עניין של גיל ושאין לי דרך לשנות את המצב, ושבאמת עשיתי כל מה שיכולתי, אבל עדיין זה היה תהליך שהייתי צריכה לעבור עם עצמי כדי להגיע להשלמה עם המצב ולהבנה שאם אני רוצה ילד נוסף, תרומת ביצית זו הדרך היחידה.

אז המשכנו הלאה ופנינו לתרומת ביצית דרך רופא הפוריות שמלווה אותנו. היינו בפגישת ייעוץ עם החברה שמספקת את התורמות והתחלנו את התהליך. בהתחלה בעלי היה צריך לעשות בדיקות גנטיות כדי לוודא שהוא לא נשא של איזשהו גן שיכול לעבור לעובר. מאחר שנאמר לנו שהתוצאות יגיעו רק בעוד 3 חודשים החלטנו שזה מספיק זמן בשביל להמשיך לנסות ולפעול בכל החזיתות האפשריות ע"מ שמשהו יצליח. דבר ראשון פנינו לרופא פוריות אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת על המשך הטיפולים ודבר שני - פשוט התחלנו לנסות להכנס להריון לבד באופן טבעי, לבעלי זה היה נשמע חסר סיכוי לחלוטין אבל אני לא ויתרתי והחלטתי שאני עושה הכל בשביל שנצליח.

לאחר 3 חודשים התוצאות הגנטיות של בעלי התקבלו ולצערי גילו שיש לו גן של פיגור שכלי וזה אומר שכל מה שמוצאים אצלו צריך גם לבדוק אצל התורמת ואם היא נושאת גן כזה, אז היא לא מתאימה כי שני נשאים של אותו גן יכולים להעביר אותו לעובר.

ע"מ שנוכל לבחור תורמת, קיבלנו קטלוג שמרכז את כל התורמות עם תמונות ואינפורמציה בסיסית והיינו צריכים לבחור 3 מתוכן. לצערי לא היו הרבה תורמות ורובן היו בלונדיניות כך שנאלצנו לחפש תורמת שלפחות תיהיה קרובה אלינו בגוון העור ובצבע השיער ודיי להתפשר כי דימיון מוחלט אי אפשר למצוא.. אז לאחר כמה התלבטויות ויעוץ גנטי שעברנו מצאנו תורמת שתוכל להתאים לנו. רק שהיא צריכה להיבדק לגן שנמצא אצל בעלי ואם היא לא תהיה נשאית, היא תוכל להיות התורמת שלנו

נכון להיום אנחנו מחכים לאישור של התורמת לבצע את הבדיקה הגנטית וכמובן לתוצאות. אנחנו יודעים שזה ייקח זמן, לפחות 4 חודשים עד שישלחו את הזרע לחו"ל, יעשו את ההפריה עם הביצית ויחזירו לארץ אבל זה מה שיש. בינתיים כמו שכתבתי לפני כן אנחנו מנסים להכנס להריון לבד ומחזיקים אצבעות שאולי בכל זאת נצליח ולא נצטרך תרומת ביצית.



2 תגובות:

מנהל קהילת פרפרים אמר/ה...

מאחל שיצלח בין באופן טבעי או בין תרומת ביצית.
אגב שאלה, האם את עצמך אינך נשאית ל"גן הפיגור" שנושא בעלך - קריטי במידה שהפריה קונבנציונאלית בכל זאת תצלח.

arik benedek chaviv אמר/ה...

בהצלחה. מקווה שדרך הייסורים תסתיים בצורה הטובה ביותר עבור שניכם.

בדרך לתרומת ביצית

 אז אני יודעת שאני לא מקפידה לעדכן כאן לעיתים קרובות, מצד אחד הייתי רוצה לעדכן יותר ומצד שני הכתיבה היא תחביב ששייך לעבר שלי, ולפעמים אני לא...