הבלוג שלי בפייסבוק

יום שישי, 18 בנובמבר 2022

כשניסיתי למצוא תחביב...

 סוף סוף הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שאעשה משהו בשביל עצמי, שאמצא לי תחביב שאני אוהבת ואמלא את היום שלי בדברים שגורמים לי להרגיש טוב. לקח לי לפחות שנה להבין שמשהו בשגרת החיים שלי חייב להשתנות, שהשיגרה כפי שהיא היום משעממת אותי ואני צריכה קצת לגוון, לשנות ולנסות דברים חדשים אז החלטתי שאני רוצה ללמוד ציור. 

כשביררתי על קורסי ציור גיליתי שבאיזור שלי יש בסה"כ שני אמנים שמעבירים סדנאות כך שהבחירה לא הייתה קשה מידי. החלטתי לבחור במורה שהכי קרוב לאיזור המגורים שלי כך שיהיה לי קל יותר להגיע. כשיצרתי קשר עם המורה קבענו שאגיע לשיעור התנסות יחד עם כל התלמידות בסטודיו. יומיים לפני כן שלחתי לה תזכורת ע"מ לוודא שאכן היא זוכרת שקבענו. ככל שהזמן חלף הציפיות שלי גברו וכל כך רציתי להתחיל, הרגשתי שזה יהיה שינוי משמעותי ומהנה עבורי. 

לצערי יום לפני השיעור מתחתי את הרצועה בברך ולמחרת כבר היה לי קשה ללכת, צלעתי כל הדרך לעבודה ובחזרה, אך החלטתי שזה לא ימנע מבעדי להגיע לשיעור. כשחזרתי הביתה מרחתי משחה, חבשתי את הברך בתחבושת אלסטית וכבר הרגשתי טוב יותר. הייתי כל כל להוטה להתחיל ללמוד ולא הייתי מוכנה לפספס את השיעור. כשבעלי ראה שאני מתכוונת ללכת, הוא הציע להסיע אותי וכך לפחות נחסכה ממני ההליכה.

כשהגעתי לסטודיו הוא היה עדיין סגור ונאלצתי לחכות. זכרתי שקבענו ב-18.30, אך גם כשהגיע הזמן אף לא בא. בהתחלה חשבתי שאולי לא הגעתי למקום הנכון והסטודיו שראיתי נועד רק לתצוגה אך זו הייתה בדיוק הכתובת שהמורה רשמה לי. חיכיתי רבע שעה בחושך ולא היה זכר למורה או לתלמידות, התלבטתי האם לשלוח הודעה למורה וכששלחתי לא הייתה תגובה, אז חזרתי הביתה מאוכזבת והפעם ברגל כי בעלי לא יכל לאסוף אותי. 

אחרי שהמורה לא ענתה לי רציתי למחוק את ההודעה ששלחתי לה כאילו בכלל לא הייתי שם אך אחרי שעשיתי מאמץ דיי גדול כדי להגיע חשבתי  שאולי כדאי שהיא בכל זאת תדע שהגעתי והסטודיו היה סגור. באותו ערב הייתי במצב רוח ירוד, לא היה לי חשק לעשות כלום, הייתי מאוד מאוכזבת ועצובה, עד שסןף סוף מצאתי תחביב שמעניין אותי... 

למחרת המורה שלחה לי הודעה והתנצלה. היא ביטלה את השיעור בגלל שחלתה ושכחה להודיע לי. בהתחלה התלבטתי האם לתת הזדמנות נוספת. מצד אחד עשיתי את כל המאמצים כדי להגיע ובסוף השיעור לא התקיים ומצד שני זה היה הקורס היחיד שמצאתי שמספק את כל הציוד הנדרש לשיעורים וזה בדיוק מה שרציתי, אז קבענו רק לעוד שבועים כי השיעור הבא לא יתקיים.

בנתיים ירד לי החשק לגמרי וההתלהבות דעכה. המצב שנוצר גרם לי קצת להרגיש שאני רודפת אחרי המורה ופתאום אני כבר לא כל כך בטוחה שיש לי חשק...


3 תגובות:

Ur אמר/ה...

באמת מצב מבאס. מצד שני, חבל לתת לזה להרוס משהו שעדיין לא התחיל. נסי לתת לה עוד הזדמנות או פשוט ללכת למורה השני

אנונימי אמר/ה...

שלום . זה מיכאל בינימין מהפייסבוק ..
זאת המדינה ..גברת ..
זאת המדינה ..
דופקים אותך חזק מכל הכיוונים ..
רק תעיז ליהנות כאן ..
והמבין יבין .

Tal B אמר/ה...

אולי זה כבר לא רלוונטי, אבל נקרא לי שחבל לך לתת לאירוע חיצוני (התקשורת הלא מוצלחת עם המורה) לכבות לך דחף פנימי ליצירה ולהתחברות לרהעצמך. מציע שאו שתחליפי מורה, גם אם היא יותר רחוקה, או שתנסי שוב.

כשניסיתי למצוא תחביב...

 סוף סוף הגעתי למסקנה שהגיע הזמן שאעשה משהו בשביל עצמי, שאמצא לי תחביב שאני אוהבת ואמלא את היום שלי בדברים שגורמים לי להרגיש טוב. לקח לי לפח...