לאחרונה אני חושבת על הדרך שעברתי עד היום, על ההחלטות שקיבלתי לאורך השנים ובעיקר על ההישגים המקצועיים שלי ואני לא שלמה עם עצמי ועם הבחירות שעשיתי.
אחד מהדברים שהכי מצערים אותי הוא שמכל מקצועות הלימוד שיכולתי להתמחות בהם בחרתי דווקא בחינוך. סיימתי תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ולימודי הסבה לחינוך מיוחד, 7 שנים של לימודים אינטנסיביים שבסופם הגעתי להחלטה שאני לא מעוניינת לעסוק בתחום. לא אהבתי את העמידה מול קהל, את הלימוד בקבוצות גדולות, את הניסיון להשתלט על כיתה שלמה. הרגשתי שאני לא מתאימה לזה הסיבה היחידה שבחרתי בתחום הזה היא פשוט בגלל שזה עבר אצלנו במשפחה. לא ידעתי מה אני רוצה ללמוד ולא הקדשתי לכך מחשבה.
לאחר שסיימתי את לימודי התואר הראשון, רציתי לנסות לשנות כיוון ולפנות לתחום אחר, אז המשכתי לתואר שני ולצערי עזבתי באמצע השנה כי לא הצלחתי להתמודד עם הלחץ. הנשירה הזאת מהלימודים עירערה לי את הביטחון וחלף זמן רב עד שהצלחתי לאסוף את עצמי ולהמשיך הלאה.
חלפו כמעט 10 שנים מאז שסיימתי את הלימודים, ועד היום אני לא מצליחה להשלים עם המסלול שהטוויתי לעצמי, עם ההחלטות שקיבלתי ועם הנשירה מהלימודים שעדין מכאיבה לי. אני מרגישה שנכשלתי מבחינה מקצועית ולמרות שיש לי תואר, קשה לי לראות בזה יתרון במיוחד שאני לא עוסקת בתחום.
כשאני רואה בפייסבוק את החברות שלי מהלימודים שעובדות כמורות או גננות זה מזכיר לי את הכישלון האישי שלי ומעורר בי תחושה של החמצה. אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על כך שביזבזתי 7 שנים מהחיים על כלום ולא השקעתי מספיק מחשבה בכיוון המקצועי שלי .
4 תגובות:
שום לימודים אינם בזבוז. יתכן שהגיע הזמן להחליף דיסקט - להתחיל ללמוד תחום חדש, שבאמת מעניין אותך. עם העניין מגיעה גם היכולת.
חינוך מיוחד, אלה כיתות עם מקסימום 8 תלמידים וסייעת צמודה.
כמו קנקן, אין הפסד בשום לימוד באשר הוא. נהפוך הוא.
נכון, בחינוך מיוחד יש מעט תלמידים, יצא לי להתנסות ולא התחברתי.
בסה"כ נהניתי מהלימודים עצמם, אולי זה משהו שאפשר לזקוף לזכות
מסכימה איתך, לאחרונה אני באמת מנסה לחשוב על תחום אחר שיכול לעניין אותי
הוסף רשומת תגובה