הבדידות היא דבר הכי נורא שיכל לקרות לי. אף פעם לא חשבתי שארגיש כל כך לבד כמו שאני מרגישה כיום. יש לי רק חברה אחת שאני לא כל כך מעניינת אותה כך שאפשר לומר שאין לי חברות בכלל. אני רק בת 40 ויש לפני עוד שנים רבות של בדידות שאין לי מושג איך ממלאים אותן בתוכן ובמשמעות. אני לא יודעת איך מוצאים חברים חדשים, איך מתגברים על הבדידות....
אני מתגעגעת לתקופה שהייתי סטודנטית, זו הייתה תקופה מלאה בקשרים מכל הסוגים עם מנעד רחב של גילאים ותמיד היה עם מי לדבר, האינטראקציות והקשרים היו חלק בלתי נפרד מההתנהלות היומיומית, לא היה צריך לתכנן את זה, זה פשוט קרה כחלק מהזרימה של החיי
כששוחחתי עם אמא שלי על הנושא הזה היא בדיוק החליטה לנתק את הקשר עם אחת מחברותיה הטובות ואמרה לי שהיא לא זקוקה לחברות ולא מפריע לה שהקשרים שלה הולכים ומתמעטים, שזה בכלל לא חסר לה. הייתי רוצה כל כך להרגיש כמוה, ולא להיות זקוקה לקשר עם אנשים, שהחיים ומצב הרוח שלי לא יהיו משופעים כל כך ממי שהצלחתי לפתח איתו שיחה במהלך היום.
אפילו בעבודה אני מרגישה בודדה, אין לי חברה לעבודה שאפשר לשוחח איתה או לצאת יחד להפסקה, העניין החברתי שם כל כך מתסכל, עד שלפעמים אני שוקלת לעזוב רק בגלל המצב הזה. כל כך קשה, להעביר יום ועוד יום מבלי שתהיה אינטראקציה משמעותית. זה מייתר את החיים כל כך.
התקשורת היחידה שיש לי היא בבית עם בעלי ועם הילדה שהכל סובב סביב ההתנהלות היומיומית השיגרתית אני זקוקה כל כך לקשר חברי, לסוג של קירבה ותקשורת בשביל להרגיש אנושית. אני כל כך רוצה לשבת עם חברה לכוס קפה ופשוט לדבר, שיחה אמיתית על החיים.
החלומות שלי מלאים במפגשים עם החברות מהעבר, עם חברות ששנים לא דיברתי רק שם אני מצליחה לממש את הקשר הבינאישי החברי הזה ולא מתחשק לי להתעורר....
4 תגובות:
לא יודע אם זה ינחם אותך.
יש לי חברה אחת בכל העולם והיא בת זוגי.
אני לא יודע לקיים יחסי חברות. עם גברים מעולם לא הצלחתי - כי ממש לא מעניין אותי מה שמעניין אותם, אף פעם, וכי אני שונא לרכל על בת זוגי או דברים כאלה.
עם נשים אני נרתע, עוד לפני שהתחתנתי, כי זה בדר"כ הוביל לענין מסוים, שלא תמיד היה בי רצון אליו, ואז התגובות היו בלתי נסבלות.
אז אין לי חברים.
אני לא יוצא עם חברים לשום מקום, לא מקיים שיחות "חבריות". יש כיום תחליפים נהדרים, למשל האינטרנט, אפילו התשובה שלי לפוסט שלך היא אינטראקציה של חברות.
קשה לי להתרגל למצב כזה של אין חברים אבל כנראה שזה אפשרי וגם לא ממש תהיה לי ברירה.
מסכימה איתך שבאינטרנט אפשר למצוא תחליפים...
האמת שאנחנו באותו גיל פחות או יותר.
וגם לי אין חברות (נשים) האמת שנדיר מאוד שהיו לי. לרוב אני פחות מסתדרת עם נשים ואין לנו הרבה נושאים משותפים. החברים שלי לאורך השנים תמיד היו גברים. עד היום אגב. גם אף פעם לא הייתה לי מה שקוראים לו "החברה הכי טובה". אני לא מכירה את הקטע של אחוות נשים וכל מה שקשור בזה.
גם החברים הקרובים שלי, הם מספר שאני יכולה לספור על יד אחת. וזה בסדר מבחינתי כי אני יודעת שאם אני אצטרך הם יהיו שם בשבילי. עדיף מעט חברים טובים שנמצאים שם בשבילך, מאשר הרבה חברים/ות שברגע שאת צריכה מהם משהו פשוט נעלמים.
עם רוב האנשים גם קשה לשמור על קשר, כי החיים עצמם עמוסים. לכולם יש עבודה, משפחה, ילדים. לא תמיד קל למצוא זמן לשיחה. במיוחד לא בעולם שלנו היום שאנשים התרגלו לתקשר דרך הוואטסאפ במקום שיחת טלפון או פגישה פנים מול פנים.
במקומות עבודה, זה שונה בעיני. כי מדובר על קולגות לעבודה.
בקטע הזה לא היו לי מעולם בעיות כי תמיד היו אנשים שהיה לי סבבה לשבת איתם לאכול. גם אם אלה לא היו אנשים קבועים.
בחיים האמיתיים צריך לקחת יוזמה, במיוחד אם את רוצה להחיות קשרים מהעבר.
גם אם את רוצה להיות בקשר עם אנשים שאת לא מכירה, או קולגות מהעבודה, לקחת יוזמה. הכי גרוע יגידו לך שלא מתאים, אבל אם לא תנסי לא תדעי.
גם מאוד מוזר לי שאת מספרת על זה שאין לך אינטראקציה עם אנשים מהעבודה שלך, אלא אם כן את לא עובדת בצוות, או שאת בן אדם יחיד בצוות, תמיד יש אינטראקציה בין אנשים שעובדים יחד.
אני חושבת שהיום האינטרנט יכול להיות גם סוג של מענה לדברים האלה.
אני למשל כותבת בלוג כבר כמה וכמה שנים טובות ויש לי איטראציה עם אנשים בתגובות שלהם אלי, חלק מהם מכירים אותי כל כך טוב שאני מרגישה כאילו הם חברים למרות שמעולם לא נפגשנו.
האמת שהייתי חלק מקבוצה של זוגות שהיינו יוצאים לבלות ביחד וזה היה ממש נחמד.. כך שלפעמים אני מתגעגעת לזה, אני מנסה מידי פעם ליצור קשר אבל זה לא מגיע לכדי מפגש.
בסופו של דבר נשארה לי רק חברה אחת שהזכרתי בפוסט, שיש לה 3 ילדים בעוד שלי יש רק 1, כך שאני שאני לא לוחצת עליה להפגש ולרוב אנחנו נפגשות מתי שהיא יכולה.
לגבי העבודה - אני עובדת במוקד כך שפחות אפשר לדבר. בהפסקות זה באמת יותר מתאפשר אבל רק ל-20 דקות וגם לא תמיד יוצאים להפסקה עם אנשים שמכירים.. אז לעיתים נוצר מצב שבאמת לא מוצאים עם מי לדבר
הוסף רשומת תגובה