ושוב.. עוזבת עבודה

התחלתי מקום עבודה חדש ועזבתי לאחר שבוע. כל עניין העזיבה של מקומות עבודה וחוסר יכולת להתמיד במשהו שקצת קשה לי, זה לא דבר חדש, אלא דפוס... שהתחיל בערך משנות ה-20 לחיי בערך ונמשך עד הימים האלה.

אני לא יודעת לומר אם יש לי בעיה או לא, פשוט בגלל שכל מקום עבודה שעזבתי, הייתה לי סיבה שלטעמי, נראתה לי מוצדקת בכדי לעזוב או איזשהו טיעון משכנע ללמה בעיני היה שם משהו לא בסדר. תהליך הלמידה עם השנים הפך להיות דבר שקצת מלחיץ אותי, לפחות בהקשר של עבודה וכשאני צריכה להבין את מה שמסבירים לי. אני תמיד נמצאת במקום הזה שאני חוששת שלא אבין מה שמסבירים לי וצריכה להתאמץ בשביל להבין ולשאול שאלות כל הזמן וזה קצת מתסכל, כשהמאמץ הזה הוא משהו שנמשך ונמשך...

לאורך כל תקופת חיפושי העבודה שלי עברתי תקופה קשה והייתי במקום מאוד נמוך עם עצמי ובדיעבד זו הייתה טעות להמשיך ללכת לראיונות במצב הזה אבל היה לי כל כך חשוב לצאת לעבודה ולא לשבת בבית ובסוף מכל החיפוש הזה לא יצא כלום, רק תסכול גדול יותר ועזיבה של מקומות עבודה אחד אחרי השני.

לגבי מקום העבודה האחרון שלי, רק אחרי שעזבתי הבנתי שהעבודה הזו מצריכה יותר התמדה ומאחר שלא התעסקתי בסגנון עבודה דומה לזה לאורך זמן, היה לי קשה יותר להבין מתי מסתיים תהליך הלמידה ומתחיל התרגול ולמרות שאני יודעת להסביר את זה לעצמי, זה עדיין מורכב ובמבחן המציאות לא בטוח שזה יעזור לי לשנות את דפוסי העזיבה שלי. ברגע שעוזבים הרבה מקומות עבודה, זה לא תורם לביטחון העצמי ואני ממש לא יודעת מה ייקרה לי בעבודה הבאה... ובעיקר כמה מאמץ אני אצטרך להשקיע...