אני ממש רוצה להמשיך לכתוב... פשוט בגלל שאני נהנית מזה. זה אחד מהדברים בעבר שלי שאני באמת מתגעגעת אליו ורוצה שהכתיבה תהיה חלק ממי שאני וחלק מחיי. זה הדבר היחיד שהכי קרוב לשיתוף ומאוד חסר לי.
האמת שהפסקתי לכתוב כי הייתה לי חרדה שקשורה לפרסום באתרים אינטרנטיים וזה גרם לי למחוק 8 שנים של כתיבה ואת כל העבר שלי. היתרון היחיד שיצא מזה הוא שאולי ההפסקה הזאת גרמה לי להשתפר אבל זה נעשה בצורה שהרגשתי שנכפתה עלי בגלל המצב שהייתי בו ואולי בגלל דברים נוספים שאינני יודעת. עד היום לא הייתי פנויה לזה מבחינה רגשית וגם לא מבחינת זמן. עכשיו אני יותר פנויה ומרגישה את הכתיבה זורמת לי בדם.
כשאדם כותב הרבה שנים, אולי קיימת איזשהי ציפייה שהוא יכתוב ספר או לפחות ייכנס לתחום של ספרות או עריכה אבל האמת היא שאני לא ממש רוצה. אני אוהבת את הכתיבה שלי ברמה הזאת, הבסיסית, האישית ואולי אפילו קצת רגשית, אני אוהבת לכתוב על חיי בצורה אנונימית ולשתף במה שאני עוברת, למצוא את המילים המדוייקות שיביעו את מה שאני מרגישה ולא יכולה לוותר על זה, על המקום שלי להיות אני...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה